ככה זה בנים .

בנים הם זן רע .
טוב, לא כולם, אבל רובם .
כשאת חברה של מישהו, הוא נהיה פתאום אדיש, נחמד וטוב לב,,
ואז משיברון הוא מתחיל לקלל אותך ולהרוס לך את החיים,
ולי כבר זה בלתי נסבל,
אי אפשר לחיות ככה .
אין אף אחד בחיים האלה שיכול לעזור לך, רק את עצמך .
את צריכה להיות חזקה, ולהילחם בכל מכשול שמגיע .
אלה הם החיים שלי .
לא משנה כמה אנסה למצוא עזרה, היא לא תגיע משום מקום .
אני טרודה במחשבות כבר זמן רב ולא מצליחה להתרכז בלימודים ולא בשום דבר .
נמאס לי מהחיים האלה ! אני רוצה דף חדש !
אבל אני יודעת שזה לא יגיע,
ולכן זה כואב .
אני מרגישה שמדברים עליי כל הזמן ומכנים אותי בשמות,
אני מרגישה עלובה, זנוחה וחנונית .
באלי לבכות,
ואני באמת בוכה,
אין לי אף אחד בעולם הזה שיכול לעזור לי .
רק הכתיבה, זה מה שמרגיע אותי, ששוטף אותי ועושה לי טוב .
אני רוצה לברוח, רחוק מאוד, העיקר שלא להישאר באותו מצב כמו שלי .
אני לא מספרת את זה לאף אחד,
חוץ מלסיפורים שלי .
הכל התחיל בגלל אהבה,
אהבה זה משהו רע, משהו שצריך להיזהר ממנו, זאת סכנה שיכולה אפילו לעלות בחיים .
כי כשאנחנו מאוהבים אנחנו לא רואים מה אנחנו עושים .
וזהו,
אני רוצה לעצום את עיניי ולעבור למקום אחר .