כינורות עמומים

כִּנּוֹרוֹת עֲמוּמִים
נִשְׁמָעִים כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים בִּשְׁבִילִים
הַמְּסֻמָּנִים
שֵׁם הָאַחְוָה וְהַדְּאָגָה מִתְחַלְּפִים
מָתַי הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא, אֲנָשִׁים פֹּה מְיֹאָשִׁים.

כְּשֶׁהַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר
יִשָּׁמְעוּ הֵיטֵב הַשּׁוֹפָרוֹת
בְּכָל פִּנָּה, בְּכָל אֵזוֹר בָּעִיר
כְּשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ הַקְּרָבוֹת, יַחְזְרוּ הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם לִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ עַם יִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁהַגְלוֹת תִּסְתַּיֵּם
וּקְרוֹב הַיּוֹם
שֶׁבּוֹ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל יִשְׂמַח וְיַעֲלֹז.