כועס – על עצמי.

כּוֹעֵס – עַל אֲחֵרִים,
וְאָז עַל עַצְמִי – שֶׁנִּכְנַעְתִּי לְסַעֲרַת יְצָרִים.
לֹא מְשַׁנֶּה – כַּמָּה לָמַדְתִּי בַּסְּפָרִים,
בְּרֶגַע – שֶׁהָרְגָשׁוֹת בּוֹעֲרִים,
הַדַּחַף חָזָק יוֹתֵר – מִכָּל הַהֶסְבֵּרִים.
הוּא מִתְגַּבֵּר – עַל כָּל הַמַּעֲצוֹרִים.
.
הַכַּעַס מַגִּיעַ – כְּשֶׁלֹּא מְכַבְּדִים אוֹתִי מַסְפִּיק לְדַעְתִּי,
אֵיךְ הֵם לֹא מְכַבְּדִים – אֶת עֶצֶם הֱיוֹתִי?
אֶת נוֹכְחוּתִי, אֶת מַחְשַׁבְתִּי – וְאֶת אָהַבְתִּי?
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְזַלְזֵל בִּדְמוּתִי – וּבְאֵלֶּה שֶׁכְּמוֹתִי?
אֵיךְ הֵם לֹא מַעֲרִיכִים אֶת חֶבְרָתִי, מִלָּתִי – וְאֶת עֲצָתִי?
אֵיךְ הֵם מְעִזִּים לִפְעֹל כָּךְ – בְּלִי לְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתִי?
.
הַכַּעַס – הוּא תּוֹלָדָה שֶׁל גַּאֲוָתִי.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִּי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשְׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
אִם הַכַּעַס – נוֹבֵעַ מִגַּאֲוָה,
אָז כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו – וּלְהַגִּיעַ לְשַׁלְוָה,
הָאָדָם זָקוּק – לְעֲנָוָה.
אַךְ הַאִם שְׁבִירַת הַמִּדּוֹת – אֶת הַמַּאֲמַצִּים שָׁוָה?
.
הִיא טוֹבָה לַאֲחֵרִים – אַךְ בְּעִקָּר אִתְּךָ מֵיטִיבָה,
הִיא גּוֹרֶמֶת לְאַחְוָה – וּלְכָךְ שֶׁתַּצְלִיחַ בֶּאֱמֶת לַחֲווֹת אַהֲבָה.