כבר לא תוכל לחזור…
אתה צריך לראות,
את הקצה של האור,
כדי שתוכל להבין,
כמה יכאב כשתחזור,
אתה אולי לא יודע,
אולי לא מבין,
אבל אני שבורה מבפנים,
נותרתי בלי מילים.
זה כאב אכזרי,
שלא נותן מנוח,
לא נותן לי להתקרב אלייך.
לעולם לא תדע ,
איך הסתכלתי עלייך,
כשלא היית שם לב,
במין רוגע כזה, עדין, מחמם.
אתה צריך לחפש,
את האמת שמאחורי החיוך,
את הכוונה של המילים,
כדי שתוכל לדעת,
שהכל התחיל,
באותם זמנים ישנים.
אתה צריך לראות,
את הקצה של האור,
כדי שתוכל להבין,
שכבר לא תוכל לחזור…
תגובות (9)
יפהפייה כרגיל, כל סיפור שלך מדהים ^^
שבת שלום
את מדהימה כל כך ספיר, התגעגעתי לקרוא שירים שלך:)
כתיבה מעולה ותוכן מרגש ביותר.
רק הערה קטנה –
*אליך
*עליך
חוץ מזה, מושלם!
את מדברת על הבית השני?
זה לא טעות- "לא נותן לי להתקרב אלייך"
"איך הסתכלתי עלייך." היא הסתכלה עליו (מלשון על) ולא אליו (מלשון אל)
לאלא, הייתי צריכה להבהיר את עצמי יותר, טעות שלי.
מבחינת ה'ע' וה'א' כתבת נכון, התכוונתי לזה שכשאת מדברת על בן, כלומר זכר, כותבים את המילים האלה עם י' אחת וכשאת מדברת על נקבה את כותבת עם שתי י'.
ככה שאם את רוצה לומר לו שאת חושבת עליו, את אמורה לכתוב "חושבת עליך"
ואם תגידי למישהי שאת חושבת עליה, את אמורה לכתוב "חושבת עלייך".
אה טוב, אני יודעת. אני פשוט תמיד כותבת עם שתי י' מתוך הרגל (זה אידיוטי כן אבל קשה לי להיגמל מזה XO)
בכללי גם נראלי יותר הגיוני לקרוא את זה ככה…*דעהשלי*
זה מדהים! אהבתי כל כך את הכתיבה שלך
ממש יפה!!!הכנות, הפתיחות והכאב מאפשרים לקורא להזדהות… אהבתי מאוד ומסכימה עם כל מילה;)