כאן בקרח / ספינה
לרדוף אחרי הספינה המתרחקת
במסילות של קרח
אני לא בוטח
במרחק
האם הוא הולך או גדל?
כשהמחליקיים על הקרח
תנועות הרגליים הנמרצות
לא מפצות
על חוסר החיכוך
ואני שואל
לאן הלכו האנשים
ולאן הנוף-
הוא משתלל
הוא נהיה שלילה
לרדוף אחרי הספינה
(המתרחקת)
הנוף נהיה שלילה
שלילי
והחושך
את עיניי
עוצם
עוצם
וכף ידו
חמה
כף יד חמה
סוגרת
את עיני המת
אבל אינני מת
אני שומע
את הנשיפות הנמרצות
את הדם והזיעה
מתחת לפרוות המעיל
את הצפצוף באוזניים
את המחליקיים על הקרח
שבורות
גופי אנוס
את רובו אני כבר לא מרגיש
אולי דובים עברו עליי
אולי
הסופה קברה את הידיים שלי
בתוך השלגים
יש ספינה במרחק
על המרחק –
אני לא בוטח
כאן בקרח
אני לא בוטח
במרחק
האם הוא הולך
או גדל?
(לרדוף אחרי הספינה המתרחקת)
כף יד חמה
עוצמת
את עיניי
שלילי –
שלילה
לאן הלכו האנשים?
לאן הנוף משתלל?
כאן בקרח
אני לא בוטח
האם הוא הולך –
או גדל?
תגובות (4)
כתיבה מהפנטת!
תודה לכם יפתח וסיפורי האנגרית!
היו פה כמה רגעי שיא מדהימים, מהפנט זו המילה, אבל זה גם היה יותר מזה, מצמרר ומבחיל, ועוד כמה דברים. נאלצתי להשקיע יחסית הרבה אנרגיה בהתחלה כדי לקבל את התמונה אבל משם הכל זרם כיאות. מסע מהדר, באמת, אהבתי איך זרמת עם המילים וכולן בסוף הרכיבו חלקי פזל. לא היית חייב לדבר על מפולת זה קצת אולי מילולי מדי. בסוף יש חזרה, וזה נחמד כן סיום כזה, אבל רמתהשיר גבוהה מזה. נפלא
3>