כאוס עומד בתור להצטלם

להתאסף ולהתווסף אל הקטלוג
לחורר את האוזן ואיזה צלע ולצאת לחגוג
ומצלע אדם אישה, אני מאחר לפגישה
לבבות מחמר וכמעט מאוחר לקרוא להיום מחר
היפנוזה לטובת פסיכוזה והנוירוזה שלי משתוללת
וכל אלה מילים שנזרקות מפה של מתהוללת

אפוקליפסה בפה אני מצופה בצלקות מהעבר
ולנסות ולקלף את הפצעים נראה לי מיותר
אז נשאר מיותם וצונן, נצמד לי מגנט למצפן
אני מתהלך ומולך במשהו שאין לו משמעות
מורח בוץ לכתר, צוחק בסתר, אני זה פשוט
עיתונים מרחפים מיד ליד, כותרות ועלי כותרת
ההרגשה של החנק אף פעם לא עוברת

פגשתי בסיד בסדין ובסידן, נלחמתי בסודן
סיד המרושע צקצק ומלמל
אז לקחתי סדין ושלחתי אותו להתפלל
והסידן כשהלך השאיר עצמות חלשות
אין משמעות לשום דבר שנכתב, אבל אני בלהבות