כִּנְהַר פֶּרֶא

בֶּן אָדָם שׁוֹאֵל, אֵיךְ אֶתְעַצֵּם
אִם עָצְמָה נִלְקַחַתְּ מִן הַנֶּפֶשׁ,
וְאִם הַנֶּפֶשׁ עֲצוּבָה, חוֹלָה וּבוֹכָה,
הֵיכָן יִצְטַלְּבוּ אַהֲבָה וְחֶמְלָה
הֵיכָן תִמָּצֵא הַתִּקְוָה.

זוֹ הַנֶּפֶשׁ הַבּוֹגֶדֶת
כָּל כָּךְ שְּׂרוּטָה, כֹּה מוֹרֶדֶת.
הֵן דְּמָעוֹת לֹא נִשְׁלָטוֹת כִּנְהַר פֶּרֶא
זוֹרְמוֹת אַל מוֹרְדוֹת הַסֵּבֶל,
אֶל הַכְּאֵב הַהוֹמֶה.

לִבּוֹ שָׁבוּר לִרְסִיסִים, נֶאֱחָז-
בְּכָל סִמְטַת דְּמָעוֹת, בָּרְגָשׁוֹת-
הַקְמֵלִים, הָרוֹדִים בְּתֹּם וּבְזַּכּוּת.
עוֹד יִתְעַצֵּם עַל שְׂפַת גַּעְגּוּעִים
מִתּוֹךְ שַׁלְוַת אֶתְמוֹלִים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי