rimanticGirl
זה לא קטע שכתבתי לבד. והאמת שאני לא בטוחה שתרמתי כל כך המון אבל בכל זאת החלטתי לפרסם. כתבתי את זה עם כמה חברים לכתיבה מהפייסבוק, פשוט עשינו קבוצה בווצאפ ומישהו כתב שורה או בית וכך כל השאר המשיכו עם מה שזרם להם והרגיש להם מהמשפט הקודם.. זה היה ממש כיף ואהבתי את התוצאה! השמות של היוצרים הם: מוניק- זה גבר נא לא להתבלבל!-, שרית, רותם ג'וי ודניאלה היליצ'סקו (זו אני!) ומצטערת שאין שמות משפחה, אני פשוט באמת לא מכירה אותם והזיכרון קצר מההיכרות המינימלית.

יש לי וידוי

rimanticGirl 29/08/2014 685 צפיות אין תגובות
זה לא קטע שכתבתי לבד. והאמת שאני לא בטוחה שתרמתי כל כך המון אבל בכל זאת החלטתי לפרסם. כתבתי את זה עם כמה חברים לכתיבה מהפייסבוק, פשוט עשינו קבוצה בווצאפ ומישהו כתב שורה או בית וכך כל השאר המשיכו עם מה שזרם להם והרגיש להם מהמשפט הקודם.. זה היה ממש כיף ואהבתי את התוצאה! השמות של היוצרים הם: מוניק- זה גבר נא לא להתבלבל!-, שרית, רותם ג'וי ודניאלה היליצ'סקו (זו אני!) ומצטערת שאין שמות משפחה, אני פשוט באמת לא מכירה אותם והזיכרון קצר מההיכרות המינימלית.

אני חושב שנראה לי שזה אפשרי
אני מנסה ויוזם מקווה שאולי תראי
בבקשה רק תפתחי את הראש
ותקשיבי לממתק המתוק
שישי לי לך להביא

מעולם לא הפסקתי להאמין בך.
דאגתי להבין אותך, ידעתי מי אתה.
מתי תבין שאהיה שם תמיד,
עליך אני לא מוותרת.

אילו רק היה לי את האומץ
להחזיק את ידך ולומר לך,
להתוודות בפנייך על אהבתי.

אם רק היית רואה בעצמך
כל מה שאני בך רואה..
כל כל יפה, רכה ומיוחדת
הכל מסביב כבר לא חשוב,
רק את תקועה בראשי

אז אנא ממך היפתחי אליי יקירתי ואל תעזבי,
אני שלך ואת שלי.

מתי רק תדע אני תמיד רק שלך
פשוט רק כידידתך
אילו רק היה לי את האומץ
להחזיק את ידך ולומר לך,
להתוודות בפנייך על אהבתי.

אם רק היית רואה בעצמך
כל מה שאני בך רואה..
כל כל יפה, רכה ומיוחדת
הכל מסביב כבר לא חשוב,
רק את תקועה בראשי
את עוד תביני,
את תביני את הטעות שעשית
אבל מי יודע,
אולי זה יהיה מאוחר מידי

אמרת שאהבת ושהאמנת ושתמכת,
ושרצית שהכל יהיה רק טוב
אמרת שזה אפשרי
שזה משהו אמיתי
רק אם נצליח לאהוב

אני זוכר שנפגשנו אז בבוקר ופתאום נפלתי על הרצפה
נראה שהעולם רצה לתת לי סטירה
כדאי שאדע שאת קרובה
הרמתי עיניים ופתחתי אוזניים לצחוק שלך לראשונה

וכשהטעות קרתה זה הרגיש כמו נשיקה
רק שהיא נמשכה קצת יותר מדקה
ושנאתי כל שניה כשהייתי נדושה
כל מה שבאמת רציתה היה אותי במיטה

בכל זאת את הלכת ואפילו לא הסתובבת,
עזבת והשארת אותי לבד,
את היית כזו יפה זה מדהים כמה אדישה
את יכולה להיות לאהבה

ישבת וחייכת ועישנת וצחקת על החיים ומה שקורה בדרך,
הגעגוע אלייך רק הולך וגובר,
אל מגע ידייך, עינייך הכחולות כצבע הים ואל קולך השקט
מאז שהלכת אני עם העט והדף,
ומנסה לכתוב על מישהי אחרת

אילו רק יכולתי לקום בבוקר שוב לצידך,
ולהקשיב לפעימות ליבך
כמו פעם
זה מרגיש כאילו זה יוכל להיות נחמד
ונוכל להיום שמחים כמו פעם
אבל בסופו של דבר
זה יהיה אות דבר
כשתשברי אותי שוב
כמו פעם

יושב על כוס קפה, מדליק את הסיגר
המחשבות לוקחות אותי הרחק מהמצב המר
נזכר באיך שהיינו רצים ביחד
עכשיו את רצה רק במחשבות לא נותנת לי רגע נחת
מתי כבר תיצאי ממני ?
זה מרגיש כמו להיות גבר בהריון


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך