ירייה
הוא שם. מעבר לקיר.
כורע על שתי ברכיו, דם זולג מפרקי אצבעותיו הפצועים, אקדח צמוד לראשו.
ראיתי אותו.
יפה כמו מלאך, שליו כמו גופה, דומם כמו פסל.
הוא שם, ושריריו רגועים.
גופו אינו רועד. אין דמעה בעיניו, או חשש בליבו.
הבטתי בו.
אני יודעת שאין לו שום מעצורים.
הוא שם, ואין דרך חזרה.
אקדח צמוד לראשו, ובקרוב אשמע ירייה.
תגובות (6)
ת'אמת שזה לא ממש שיר, אין ממש בית או לפחות פסקה. השורות מעט מבולגנות לשיר, אבל אתה כותב יפה מאוד.
אתה מסוגל להאריך קצת, למרות שאתה מעורר סקרנות וזה טוב.
אני חושבת שזה יפה. יש חרוזים למרות שזה גם נורא מתאים לסיפור קצר :)
זה מסקרן ומשאיר טעם של עוד.
היי סאנשיין, התגעגענו אלייך בג'ימייל.
השיר ממש יפה, למרות שכמו שליאת-תותי אמרה הוא לא מאורגן כמו שיר והוא קצר יחסית.
אב עדיין אתה כותב ממש יפה^^ כמו תמיד ^~^
מתאים יותר לסיפור קצר, אבל זה ממש יפה ^~^
שבת שלום ^-^
לא הייתי מגדירה את זה כשיר, אבל זה יפה מאוד (:
אם אקדח היה צמוד לראשינו, היינו ממהרים. לחוצים. טיפשים.
אבל הוא?
הוא הרבה יותר חכם, הוא שם שם אותו.