ילד

בין לבין, בין לבין…
הוא כבר יודע שאמא אומרת אין.
והאחים לא מבינים למה אבא גם לא כאן,
ולמה העולם הזה לא מתוקן.
אבל הוא כבר רגיל,
הוא יודע זה לא עניין של גיל.
ואין לו דרך לברוח ואין את מי להציל.
הוא בין לבין, בין לבין…
בין הילדות לאובדן התמימות.
בין עייפות להתעוררות.
והוא כבר נלחם לא למות,
הוא בין לבין, בין לבין.
בין אדישות להתפרצות.
בין עצבות להוללות.
והחברים כבר מעשנים ושותים,
ועוד כמה שנים ישימו עליהם אזיקים.
אבל הוא כבר רגיל,
הוא יודע זה לא עניין של גיל.
ואין לו דרך לברוח ואין את מי להציל.
והכל עולה וצף, הוא לא מצליח להכיל.
הוא כבר רגיל, הוא כבר רגיל.