ילדים אבודים

כל הילדים האבודים,
שכלואים על האי,
הם מחכים, ומנסים לברוח.
אל הכאב כה מהיר,
מזהה ומבין,
בונה סורגים עמומים.
כשהחיוך שלהם נשבר,
ולבם כבר עלום,
והמוות נוגס בעצמותיהם,
אז הוא מחזיר,
אותם אל העולם,
מרשה להם להסתדר.