ילדה רגילה עם סיפור לא רגיל

כשכואב אז היא חותכת,
ומושכת, ושורטת,
את עצמה היא הורסת
ושוב היא נשברת.

היא ילדה רגילה
עם סיפור לא רגיל,
הכאב קשה מנשוא,
ואותה הוא מפיל.

היא נושכת את שפתיה
וצורחת ונקרעת,
לא מבינה שבעצמה
היא פוגעת.

אף אחד לא יודע,
אף אחד לא שומע,
שזו אני שצועקת,
ששורטת,
שכואבת,
ורק מחכה ליום
בו אמצא לעצמי בעולם
מקום.

את השיר הזה כתבתי לא כי אני חותכת.
אני לא חותכת, אני בחיים לא אחתוך.
אני פשוט נורא מחוברת לכאב של אחרים ותמיד מעוניינת לעזור להם להתגבר עליו.
זהו. אז זה השיר שכתבתי.