יושב על גג העולם.

יושב על גג העולם.
מביט ורואה את העשן, יוצא עוזב.
כמו קרון של קיטור,
כמו פס שחור,
שחוצה את השמיים,
ומפריח את השממה.
לא באמת אכפת לו אם דבר נשרף או לא.
לבד, כול כך טוב.
בלי יעד מוגדר.
צוחק ומביט בכול הרודפים אחרי החלומות, שצדים את אותם המשאלות.
ישר מעלה לעצמו חיוך לצד, מאף אחד לא אכפת לו, מאף אחד.
וכך טוב לו, לבד.
ראש קטן, ראש בעננים.
במקום לרוץ כול היום, להשיג עם הרבה מרפקים.
כי לבד זה טוב, וטוב זה לבד.
דאגה מחלק בשפע לאף אחד.
עושה מה שמתחשק,
עושה מה שכיף ובא.
לא נותן חשבון לאף אחד.
כי טוב לו לבד.
וכך הוא ממשיך,
כך על גג העולם.
גם בלילה, באפלה
מחייך חיוך קטן,
למעלה רחוק, לאחד הכוכבים.
כי זה היה אותו חלום,
עוד יעד שהיה הפעם שלו,
ורק הוא יגשים.