יושבים בתחנה.

יושבים בתחנה,
מחכים שעות לרכבת
רגשות בערפל, מרגישה מאוהבת
איזה מזל, מצאנו לנו מונית…
ממש לפני שנהיה מעונן
ויחד נסענו עד רמת גן.
הוצאתי את הגיטרה
בדרך גם אכלתי בננה,
ניגנתי…
והוא שר נירוונה…
הזמן חלף לאט, המגבים על החלון
ובחוץ גשם,
כל כך קר ואפור
אתה מרגיע אותי, יש לך אור.
חופש הוא רק מילה אחרת
לשום דבר להפסיד
ושום דבר הוא כלום
אם הוא לא בחינם.
להרגיש טוב היה תמיד נעים
כשהוא שר בקול מקסים
וטוב היה מספיק
בשביל שנינו,
אני בשבילו והוא בשבילי
ככה במונית, אני והוא…
המלאך שלי.
מהחום של אילת ועד לשמש של רמת גן
כן, עברנו המון ביחד,
דרך מצבי הרוח וכל עונות השנה
תמיד הוא היה שם
מחייך, תמיד מכניס גם מנגינה.
יום אחד, אני לא יודעת מדוע…
באמצע הרחוב…
נתתי לו פשוט לעזוב…
הוא מחפש לבנות בית, הלוואי שיצליח,
מחבקת את כל האתמול שלנו,
בלעדיו, העתיד הוא מסריח.