יום אחד, הקשת תחזור
כחולים הם מים,
וכך גם השמיים,
בוהקים כפרח
בלילה שבורח
במהירות.
אדומים הם וורדים,
ואנשים מפוחדים
שמסמיקים מרוב
בושה מכאיבה
שייעלמו בקרוב.
ירוקים הם הצמחים,
וקנאה אשר לי
לוחשת בשקט
"וייעלמו כל
הצבעים."
צהובים הם החיוכים,
אך גם אותם
לא תמיד צריכים.
צהוב הוא ים חרציות
בצלי עצי הצפצפות.
ואולי יום אחד
יהפכו הם לקשת
כשיקשרו ביחד
אך עד אז
לא נחייך עד
אותו יום,
לא נקבל את
אותו חום.
וכאשר העין תיפקח
אולי העולם כבר יפרח
והשמש תזרח מרחוק
והקשת תישא לכל עבר
ותעוף במהירות
מעל ומעבר לכל חוק.
תגובות (2)
אהבתי את מה שעשית עם צבע בכל בית :-)
כתבת ממש יפה :-)
אהבתי את הכתיבה, ואת הרעיון עם הצבעים :)