טשטוש

ראייתי מיטשטשת
עיניי היפות בעבר
מכוסות ענן עכור
דלת האישון אינה פתוחה למבקרים
צבעי העולם מתיישבים לידה באנחה
ועוזבים בהדרגה
שבילי הגן ריקים מאין אדם
איני רואה, והצבעים מפנים את מבטם מרוב לבן
מאופק האירועים ההולך ומתרחק
ללא קרקע שחורה ופוריה
הכמהה בתפילתה החשוכה אל אור כלשהו
ההולך ומתרחק בחלל הריק
באיטיות סלעית אני הופך לגרם שמיים
תלוי בכחול הלילה
ומאיר בלבן שאיני רואה
לאלה שאיני רואה
וראייתם עכורה
מדלתות כבדות
המסתירות את אישוני עיניהם.