טעמו של שקט

תפוח הנגוס על המגש של שיש
מדד את החיים בתוך הריקבון
ונתקעו דקות בשאלה מושכלת
הזמן עצר מלכת מאחורי חלון

בעצלתיים צל נשכב על השולחן
ויד מושטת אל הלא נודע
בחריקה פתאום נפתחת דלת
לאן? אף פעם לא נדע.

כל הקולות הפכו לרעש מלטף
ורועדות חומות בקצב של ירח
כיסא עתיק יושן אטוף שמיחה
ושקט התגשם בטעם וריח