טוויסט
אנשים שרים על פסיכופטים
ואת, את הפסיכופטים האלה
אנשים שרים על אדם אוהב
שיום אחד קם בחמת זעם בטירוף
לוקח את הלב
ובורח הרבה הרבה הרחק.
ויש אנשים שלוחשים שהוא
אוכל את הלב שלו.
אנשים שרים על פסיכופטים
ואת, את הפסיכופטים האלה
שרים עלייך שאהבת מאוד
ככה נדמה
יום אחד קמת על רגל
שמאל, לקחת את הלב
וברחת הרחק הרחק.
מעניין אם אכלת את הלב שלך.
והאירוניה
האירוניה
האירוניה
שאנשים שרים על פסיכופטים, ואת גם.
וגם את הפסיכופטים האלה ואנשים.
ויש סימפוניה ארוכה של טורף נטרף.
והלב שלי הוא בעצם פה בשבילי.
תגובות (4)
יפה. הבית האחרון היה לי לא מובן והרגיש קצת תלוש משאר השיר.
הדוברת רומזת בשיר שנאכל לה הלב על הידי המדוברת. האירוניה היא שהפסיכופטים הם גם שרים על פסיכופטים, והמדוברת אולי אכלה גם את הלב של עצמה, כלומר נרמז שהמדוברת קורבן לעצמה גם כן ולא אוהבת את האנשים שהם כמוהה. כל הקטע של טורף נטרף מתקשר לזה. וגם עניין השירים שמרמז שהפסיכופטים הם מיתוס, והם בעצם זהים לנו, ואולי גם לדוברת. אבל בעצם הלב שלה פה בשבילה לא אכלו לה אותו. הכל כמו מופע קסמים, מופע מאמינים. מי שמאמין שפגעו בו מאמין שהוא קורבן. ואולי בעצם הקורבן הוא המקרבן הפעם.
אוקיי, זה קצת מבלבל, אבל נראה לי שהבנתי קצת יותר ממקודם.
זה נחמד, תודה (: