חשבון נפש
האם גם אלוהים עושה עם עצמו חשבון נפש?
ואם כן באיזה חלק ביום?
בבוקר כשהשמש חודרת אל תוך החדר
והשעון מצלצל חמש דק לפני הזמן שהיית רוצה.
או בלילה כשהציפית חדשה והיא עוד מדיפה ריח של כביסה, והמחשבות שלא התמודדת איתן באות אחת אחרי השנייה.
וכשהוא יושב וחושב, מה עובר לו בתוך הראש?
הילדים בסין או הגבול בין אשקלון לעזה?
מה מעסיק אותו באותם רגעים במהלך החיים?
והם הוא תמיד עושה את אותו חשבון נפש?
החרטות התחילו בבראשית?
או בפעם הראשונה כשכל האנושות טבעה בין החטאים?
האם אלוהים עושה חשבון נפש גם כשהחשבון בכלל לא שלו אלא של האנשים אותם הוא מכווין?
הרי גם הורים לפעמים שואלים את עצמם, מתי טעינו בדרך?
וזה כבר ידעו שכל הטראומות נוצרות בילדות,
וזה קשה להיות אבא של 7 מיליארד ילדים וילדות.
בלי לפעמים לטעות,
והאם יש ילדים שהוא אוהב יותר?
האם הוא לא מפחד שהוא מתעסק רק באנשים אחרים?
כל אחד צריך ללמוד להציב גבולות ולשים את עצמו במקום הראשון.
ואלוהים כבר יותר מדיי שנים מציב את כולם לפניו,
ותמיד יש תלונות.
אז החשבון נפש הזה באמת נחוץ.
שנוכל להמשיך בדרכנו, שלא נפתח חרדה מיותרת,
שנעריך את עצמנו,
שנגיד אנחנו פה בזכות עצמנו.
אז אלוהים שלי היקר
אני מרשה לך
בפעם הבאה
להקדיש את הזמן שרצית עבורי
אך ורק עבור עצמך.
חשבון נפש כזה ברגע של חסד.
ואני אסתדר
עם עצמי ועם האדמה האדומה
בחולות שליד ירוחם
בהר הגבוה בסוֹפה
תעדכן אותי מה מצבך.
כי כל אחד צריך לפעמים לפרוק
גם אם הוא בכבודו ובעצמו מחזיק את כל העולם
על שתי כתפיו הרחבות.
תגובות (0)