חרא חברה
את כמו נמלה, רואה הכל בגדול
אבל את גם כמו פיל, פוחדת מעכברים קטנים
וכשאת לא שמה לב,
את נותנת לי להרגיש אשמה.
את לא בדיכאון את פשוט עצובה,
אבל כמו שאמרתי, את נמלה.
את אומרת לי "הצילו"
ואז כשאני מושיטה יד את נותנת לי סטירה.
את חושבת שהכל כל כך שגוי,
שהכל לא בסדר,
שאת לא בסדר,
ואז את באמת לא בסדר, כי את מגזימה.
את גם כמו צבוע, כי את צבועה.
רק שאת לא יודעת את זה,
כי את לא מקשיבה לעצמך בכלל.
את חרא חברה, פשוט חרא.
אבל זה בגלל שאת חרא כלפיי עצמך,
ואז זה גם יוצא כלפי חוצה.
וגם אני חרא חברה, כי אני לא מנסה מספיק.
כי אני במקום להסביר לך, כותבת את זה בשיר.
משתפת את זה עם אנשים שאת ואני לא מכירות,
במקום לשמור את זה בסוד.
ואולי את תביני שמדובר עלייך,
אבל במקום לטפל בבעיות שלך
את פשוט תתקפי אותי ואת עצמך
תשקעי יותר בדיכאון השגוי שלך
במשבר שאת לא מוכנה לפתור.
תגובות (3)
אני אוהבת איך שהצגת את זה בשיר, אבל אני לא אוהבת חלק מהשורות שהצגת בהם את זה.
הדרך שהצגת אותך ואותה כ- "חרא" לדעתי השפיעה מאוד על כל הכתיבה והתיאורים המדהימים.
הייתי מציעה לך לשנות את זה (:
מאוד אהבתי את אוצר המילים בכללי והתיאורים שנתת, וגם קראתי עלייך קצת בפרופיל ומאוד אהבתי מה שעשית למשפט!
אני אשמח לקרוא עוד סיפורים שלך בעתיד (:
ה"חרא" היה מעבר, בהתחלה הייתי נורא בוגרת, עם מילים יפות ותיאורים קלילים אבל ה"חרא" העביר את זה לאזור רגשי, להראות שגם אני בן אדם רגיל ויכולה לכעוס כמו בן אדם רגיל. זו הייתה הכוונה אישית, החלטתי להוסיףמשהו אישי, משהו אנושי שלא היה בשיר, לדעתי. תודה רבה ואני אולי אכתוב סיפורים בקרוב אבל אין לי ממש זמן, והעניין עם המשפט, זה משהו שלדעתי אנשים צריכים לאמץ לעצמם – החיים שלכם כן יכולים היות מה שרציתם, אבל תזכרו שבשביל שפנטזיה תהיה מציאות צריך להפוך אותה לכזאת ולהשתמש בהווה בשביל להגיע אליה בעתיד.
מאוד אהבתי, בנוסף אני גם מאוד מתחברת לשיר.
שירים יכולים להכיל גם מילים כמו "חרא" .
המילה "חרא" בשיר נתנה את הדגש על הרגשות שלך.
זה לא הוריד מהשיר, להפך.
יש לי שירים שאני כותבת כשאני עצבנית או מדוכאת, עם הרבה מילים גסות, אבל אני משלבת אותן בשיר בצורה הגיונית ויפה, אז זה בסדר גמור, ולדעתי גם מוסיף עוד צד "אפל" ומסקרן.