חנוקים

השמיכה הזאת מעלינו
אוטמת את כל העולם.
את כל האור והאוויר
ואני ואתה חנוקים
על המיטה.
נושמים ביחד.
קרובים קרובים.
ואתה יפה.
ומרגיש לי בדיוק.
קרוב קרוב
וחנוק.
והריח שלך.
הריח שנטבע בגופי
חותך אותי
עמוק עמוק.
ואתה אני.
אני אתה.
אחד.
שתיים.
נחנקים.
והעולם בחוץ.
מחוץ לשמיכה.
החופשי הזה
פתאום מפחיד.
ושתינו מתחבקים
מנסים לחיות ולמות יחד.
הכי קרוב שרק אפשר.