חלום של קיץ
ובכל מקום אליו אני הולכת
אני אף פעם לא לבד
איש שחור אוחז לי את היד
בחוזקה, בנחישות, בהתמדה
אז איך יכול להיות
שזה מרגיש כל-כך לבד?
העיניים נעצמות לאיטן
והאוויר הצח אוזל
קפצתי לשחייה לילית בים
שנמתחה אל הזריחה
ראשי היה קל מאוויר
וגופי היה לבן ושלם
התמזג עם הגלים והחול המלוח
גל נאחז בגל ולב נאחז בלב
ופתאום היה לי קצת פחות כואב
הכל נהפך בהיר, מושלם
השמש ניקדה את החוף באדום
חיוך של גבר יפה האיר ממרחק
לא רציתי לברוח, אני והעולם היינו אחד
הבל פה של בירה ושל חיים
צמחו לי כנפיים, פיתחתי שרירים
הכוכבים רקדו בזוגות וסירבו להפסיק
ולראשונה מזה זמן רב
עלה בי חשק לרקוד את הריקוד
מה יהיה עכשיו
כשאני זורחת באור הירח והכוכבים
לא עומדת בצל, לא שלו ולא של אחר
אולי תצטרף אליי, תן לי יד
הלהבות לא קטלניות, האיום חלף
ואולי כל זה סתם חלום של קיץ
הדועך במהירות שבא נרקם
אין הילה מעל הראש שלי, הכנפיים קוצצו
השמש שוקעת אל האינדיגו של הים
זרעים של תקוות נזרעים ביום המחר
אבל למי בכלל אכפת
כל עוד יש לי גבר יפה
שחיוכו מאיר עליי ממרחק.
תגובות (1)
נייס.