חיים

ההרגשה הזאת.
ההרגשה הריקנית הזאת, שאתה מרגיש בפנים.
שאתה מרגיש כשאף אחד לא מקשיב.
כשאף אחד לא מדבר.
לפעמים אני רק רוצה שתהיי לידי.
לפעמים אני רק רוצה חיים קלים.
חיים פשוטים.
חיים.
נמאס לי להרגיש אבוד כל הזמן.
כמו במירוץ תמידי נגד הזמן.
אני רץ, ורץ. והזמן לא עוצר.
הוא לא מחכה.
הוא אכזרי.
פספסת? אין עוד הזדמנות.
עזרת ולו לרגע? תתחיל הכל מהתחלה.
עשית טעות? תאבק לתקן אתה.
והכל בא מאותה הרגשה ריקנית.
אף אחד לא מקשיב. אף אחד לא מדבר.