חיים בלי ריח

שקט, מחשבות, ובחלון ירח מרצד
יופי, פנים שלוות, על המיטה את לך שוכבת,
ואני, אפוף באכזבות, עוד יום, מידי אובד
עוד יום שאתך ידי רעבות, לחבוק לי אחרת

ימים הופכים לשנים, נשרפים באש השגרה
הרגשות משתנים, המיטה מנוכרת וזרה
אנו נוגעים זה בזו, וים מפריד ביננו
מין הרגשה שכזו, שאין עוד תקווה מלפנינו

אין סודות באפלה, אני מביט בעיני הלילה
ולפני הכל נגלה, אורות במרחק, רחשי תפילה
כמה טוהר, יש בצד האפל של החיים
שפותח שער, מלבי ומנשמתי אל אלוהים

נשימות של מלאכים, אנחנו לבדנו
תרמילים של שנים, סוחבים על גבנו
הרגע הזה, שבו קולטים שהנצח יפריד ביננו
הרגע הזה, שנשלים שאין תחליף לאהבתנו

ונאהב, עד אפיסת כוחות, תחת אורו של ירח
לא ניתן הנחות, לשגרה, ולחיים בלי ריח
אם את רוב חיי, בהכל הייתי לצידה
לא אתן לשפתיי, לטעום מטעמה של פרידה