חיבוק של אלוהים

בס"ד, נראה לי שאתה מרגיש את האהבה. הרשעים שהולכים לגיהנום, אפילו שקשה להם והם יודעים שזה עונש והם יודעים שלא הולך להיות להם כיף שם, יש להם חלק בנשמה שמרגיש חזק את האהבה של אלוקים, שאכפת לו מהם. שהוא רוצה לנקות אותם וישר לשלוח אותם בחיבוק חזק לגן עדן. גם אם הוא כועס על המעשים הוא עדיין אוהב. הם עדיין הילדים שלו, כל אחד מהם בן יחיד, שלרגע כל חייהם הוא לא הפסיק להאמין בהם ולקוות שיחזרו לדרך הטובה. שימצאו את הטוב שטמון בהם עמוק. עכשיו הוא כועס אבל עדיין אוהב. אולי גאה הוא לא, אבל האהבה נראה לי נשארת. גיהנום זה סוג של פרס שרק הנשמות יודעות להעריך אותו ולראות בו את האהבה של אלוקים. יש רשעים שהם כל כך רשעים שהם לא זוכים להכנס לגיהנום. אם הם גם מקבלים אהבה? לא יודעת, אולי, אבל אין לי מושג. מה שברור שאלוקים לא גאה בהם ו'טופח להם על השכם' כמו לצדיקים. יכול להיות שזאת אהבה מלאה בצער עמוק. איך שהאמנתי בך כל הזמן ורציתי שיהיה טוב וחבל שלא ניסית להיות אדם טוב, אז הייתי גאה בך עכשיו במקום ששנינו נהיה עצובים. אין לי ממש מקור למה שאמרתי אבל ככה נראה לי. מקווה שעזרתי במשהו.

והאמת שאני נורא מזדהה עם השאלה. אני כל כך רוצה שהוא יחבק אותיי. זה הדבר הכי מתוק בעולם.

שאלה טובה. אולי כן, אולי לא, אולי הוא רק פוסק את דינם של רשעים ולא יותר מזה- אנחנו לא יכולים לדעת מעשי שמיים.
אבל בסופו של דבר, גם אני הייתי רוצה לדעת…
(הכותב כותב ממש יפה, מאוד התחברתי.)