חזרתי אלייך
היה לי רגע של מוזה… בעיקרון זה שיר ש׳אמור להיות׳ מבן לבת, ואין פה יותר מידי חרוזים, אבל נשרוד… זה השיר הראשון שאני מפרסמת פה באורך מלא, אז אני אשמח לת״בים(:
חזרתי אלייך אחרי שנים של בדידות
לא היה לך חבר או ידיד
הם לא ידעו צחוקך, לא שמעו שירתך
המתוקה לאזני כצוף לדבורה
עינייך העצובות קוראות לעזרה
חזרתי כדי לספק את רצונן
עכשיו יחזרו הצחוק והשירה,
הדבורה תקבל את הצוף
את פצועה ושבורה מדמעות
באתי לאחד את שברי ליבך
אני רוצה לשמוע את קולות שמחתך,
לגמוע בשקיקה את הצוף
אל תתני לי רובים או מבטים מתריסים
תביאי שירה ערבה
תני לי לאחות את פצעייך השותתים,
תני את הצוף לדבורה
אני אוהב אותך ילדה עדינה
ויודע שאת אותי
תצחקי באזני, תשירי לפניי
את הפרח שלי
ואם אני שוגה, ורגשותייך אינם כמו שלי
רק תני לי לדעת שאת שמחה
קיבלתי את הצוף, אך לא אלך
אשיר עד שתהיי שלמה
מה דעתכם?
תגובות (2)
יש בזה משהו יפה אבל אני לא יודע למה זה לא משכנע אותי זה לא מרגיש לי אמיתי. ועוד דבר אני לא חושב שאפשר להגיד ״ לאחות את פצעייך״
תודה^_^ חשבתי שיהיה מעניין לכתוב מזווית ראייה של ההפך הגמור ממני (בן סטרייט וזה), אולי בגלל זה…