חוש שישי

אני רואה אותך בכל מקום
בשמלה הכחולה שלבשתי כשנפגשנו,
בקריסטלים סגולים.
אני רואה אותך בדשא הירוק
ובמכוניות יונדאי לבנות ישנות.

אני מריחה את הריח שלך בעוגיות המתוקות שנאפות בתנור,
בריח המלוח של הים בנתניה.
אני יכולה לזהות את הריח שלך במעבר הבשמים בסופרפארם,
ואפילו בהילה של ספרים ישנים.

אני שומעת את הקול שלך בכל עובדה אקראית שנזרקת לאוויר,
בכל פעם שמישהו מדבר אנגלית.
בהופעות של שממל,
ובכל צחוק מתגלגל.

אני מרגישה את היד שלך על שלי כשאני שוכבת במיטה.
עדיין חושבת שזה אתה בכל פעם שמישהו מכסה את עיניי,
עדיין מרגישה את מבטך עליי.

אני יודעת שאתה מתקרב לפני שאתה בא,
כמו שתמיד יכולתי להשלים עבורך את המשפט הבא.
רואה שהתקשרת, וכבר יודעת מה רצית לומר.

כל החושים שלי פועלים, כולם מגיבים אליך.
כולם מלבד אחד,
כי מה הטעם?