שיר || חורף

האמת היא שכתבתי את זה די מזמן אבל לא קיבלתי חוות דעת ו… טוב, כמה נורא זה כבר יכול להיות, נכון?

ניצני החורף החלו אט – אט להיפתח,
שם,
בין הקור לחום,
ברוח נוראה,
כשהשמש עוד מציצה מבין ענן לבן כצמר גפן והמדרכה עוד יבשה,
הים נשמע באופק, מלווה את קריאת הציפורים הבאות, סוער כתמיד,
טורף כול מחשבה אחרת.

עלי העצים אימצו להם גוון אפרפר חדש,
הירוק טובע בתור האפלה,
רק שלושה פרחים כתומים קופצים ממנה,
מזכירים ניחוחות של קיץ.

בחצר השבשבת מסתובבת,
משמיעה תקתוק כול פעם שמסיימת סיבוב,
כשעון עתיק המסמל את בואו של הכפור.

לרגע דממה שוכנת על העולם
כשקולות אנשים נישאים עם הרוח,
רחש העלים חוזר להישמע והעננים שבים לנוע.
שתי טיפות של גשם נוחתות על הסלע ואומרות לי את אשר ידעתי כבר מזמן.
הוא הגיע.
החורף כאן.