חופשי.
לשבור את החומות שבנית.
להרגיש את הדמעות צורבות בעינייך. לנשום.
לנסות לזכור מאיפה באת. לעצור את הנשימה.
ולקוות לטוב.
מה שלא קרה אז, קורה עכשיו.
יום אחר יום.
חושב על מה שהיה ומקווה שמה שיהיה יהיה טוב יותר.
לא יכול יותר לנשום, אבל נושם.
מנסה לעשות הכל טוב יותר.
אולי ככה יאהבו אותו יותר…
ואז כשהוא מרגיש בעננים, הוא מתרסק . ישר ליער אלים.
והוא מנסה לנשום, מנסה לעצור הכל..
וכשהכל כבר בחוץ, הוא מנסה להחביא את מה שנותר.
ריקני.
הכל ריק פתאום.
לבכות הוא כבר לא יכול.
לנשום. הוא שוב מנסה לנשום.
ואז.. כשנשימות קצובות יותר. איטיות יותר.
הוא מופיע. ואז נעלם.
ואז הוא מפסיק לנשום. ורץ.
יער סבוך, עלים חותכים, חיות טורפות.
הוא מנסה לעצור הכל, אומר שרק אם היה אפשר… הוא היה חוזר אחורה.
אבל אי אפשר.
אז הוא עוצר את הנשימה. ומקווה לטוב.
והטוב קורה.
הוא כבר לא נושם.
הנשמה נשארת חייה יותר. ועולה למעלה.
הוא מאושר.
הוא סוף סוף חופשי.
תגובות (2)
סתם שיר?! זה ממש נוגע ללב… קטע נהדר.
עכשיו- תמשיכי כבר את לחיות עם בנים! אני מתה כאן! גוססת!
את רצינית? זה ממש יפה