חוף

רוחות של אבק מרחפות,
מנגעות באדמות חוליות,
מותירות חלקיקי נשמות,
וממשיכות הלאה.

עקבות צעדיי מתמזגות עם סימני הצמיגים הצרובים באדמה,
אני כורע ומושיט יד,
חש בגרגירים מלטפים,
מונע מהם להמשיך במסעם.

אני קם וחוזר,
עובר דרך חור בגדר,
נעמד על מרצפות מדרכה,
מול שורת בניינים לבנים,
נכנס באחד מהם,
עולה לקומה גבוהה,
פותח דלת דירה,
מנקה מעלי שאריות של אבק וחול,
מניח להם להישטף בזרם המים,
לתוך בור הניקוז.