חוסר שקט
עוד כמה זמן נצטרך לסבול את חוסר השקט הזה,שלך מסתובב בשכרות חסרת מטרה
קיומך הוא כבר לא יותר מאזהרה
שברגע שהספקת להשתתף ברוב תענוגות החיים,קיומך הוא לא יותר מיומרה
עוד כמה זמן נצטרך לחכות,עד שההוא יחליט לחזור
אמרת שהוא יושיע את כולנו,אבל בינתיים הכל הפך לכאוס מוחלט
אולי בשובו הוא הביט סביבו
היה חכם יותר ממך ונמלט
עד מתי אשכב במיטתי עם עיניים פקוחות,מתוח מפני כל העומד לבוא
והאם תחכה עד שתעצום את עיני,כדי ללטף את לחיי וללחוש לי בשפת רפאים
ולהרדימני לשנת נצחים
עד מתי אצטרך לחיות כאן,מוקף במיץ הזבל של האנושות
בהיעדרותך כבר גידלתי לעצמי שריון אדישות
רגלי צועדות בחוסר תחושה בתהלוכה המתפארת בחוסר בושה
למרות שהבטחת שתחזור ותצילני ,בינתיים לא שמענו מארונך אף לא נקישה
האם לנצח אהיה תקוע בגוף הזה ,שלא פועל לפי מחשבה
אמרת שתוכל לעזור לי בזה,אך הכדור פספס את המטרה
עד מתי?
תגובות (6)
יפה… ומטריד (אבל למה הכדור בסוף?)
כי לפעמים זאת נראית הדרך היחידה לצאת ממצבים קשים,במיוחד כשהדמות מרגישה שהיא תקועה בגוף חסר מטרה כי גוף קשה יותר לשנות מתכונת אופי או כל דבר אחר בעצם. מקווה שהצלחתי להבהיר(?)
דיכאון כן. הבנתי. לא יודע למה, העדפתי פרשון מטאפיזי יותר להכל…
לא ממש הבנתי את הכוונה שלך (בעיקר עם המילה מטאפיזי חח)תוכל להרחיב?
הסיפור כאן, כשהתחלתי לקרוא חשבתי שזה משהו יותר… חח מטאפיזי? רוחני? בעיה קיומית? קוסמית? והכדור בסוף הוריד את זה לרמה של דיכאון רגיל…
פשוט ציפיתי למשהו אחר…זהו
סבבה,הבנתי עכשיו.פשוט אני דמיינתי את זה די מתוך נקודת מבט של ילד שמתבגר ומתגעגע למישהו,ופחות משהו קיומי כמו שאמרת,אבל אני עכשיו ני יכול לראות למה ראית את זה יותר מבחינה כזאת