חומות בלב

אני רוצה לשתות
אני אומרת
והם די את מקטרת
אבל אני לא יכולה לבד
בלי עזרה של אף אחד
ובגלל הפגיעה שלי בלתי אפשרי להושיט יד ולקחת
פעולה כל כך פשטה גורמת לי להיות רותחת
ואין לי מילים אחרות כדי לתאר את זה בקירוב
אני פשוט מרגישה כמו חיה בכלוב
מרגישה כאילו האנשים הכי קרובים אליי בנו לעצמם חומות בלב
ובלי כוונה אולי מייאוש הם גרמים לי לכאב
ואני מה אני רוצה? לשבור את החומה
אלה מה…
אז אני צועקת
גורמת להם לצלקת
ובמקום לעזור לי הם רוצים רק דבר אחד
להסתגר בחדר ולהיות לבד
ואני ממשיכה
כי ככה אני
אני קשה
ולפעמים בגלל שזה דחוף
ואז מרוב עצבים אני מרגישה שאני יכולה לעוף
ואז הם מחזרים לי פי שתיים עוצמה
כי מגיע לי מה
ואז הדבר חוזר על עצמו שוב
ואז עוד כמה זה באמת כבר לא חשוב
כי בסוף של דבר המעשה מתקבל
והלב שלי הולך לרגע לצל
אני נרגעת ואז חושבת כמה זה מתסכל