חוב שבור
הולך ברחוב, ומודע לחוב
שאותו לא אוכל להחזיר,
אני יודע שאני לא יכול
אבל בכל זאת אני אנסה הכל,
אחפש עזרה, בכל פינה ואולי אמצא
בתקווה גדולה ולא שלויה
עשיתי טעות, זו לא מהות
כנראה שבטעות
אם לא אחזיר, גורלי יהיה מריר
אני לא מחמיר, בכל זאת
גורלי כבר נקבע, ולא יעזור
לבקש סליחה
מאיפה לקחתי את החוב?
אה נכון, זה ממש מעבר לרחוב,
בכל מקרה, אני הולך לחטוף
למה לא החזרתי?
כנראה ששחכתי,
אז חבל שלא ברחתי,
הם כבר בדרך אליי
תעזרו לי אחיי
אין לי דרך חזרה, אבל לא נורא
כבר אכלתי אותה, ואין לי ברירה
אז חטפתי מכה, קצת חזקה, ובכל זאת תודה,
אדמיין שהיא הייתה, בטעם קצפת מתוקה
עכשיו כשאני לבד,
אולי יהיה נחמד, אם אקפוץ מהגג,
הרי לי לא אכפת, כי איני מפוחד
ומלא בשנאה, בכמעט של כל אחד
בכל מקרה, מה שיקרה – את
זה כל אחד יראה
תגובות (13)
אני אהבתי. אתה אוהב?
כן, הרי אני כתבתי את זה :)
אז מעולה:)
שמח שאהבת
ממש יפה ומיוחד ^^
תודה רבה :)
בשתי השורות האחרונות נראה לי שהאנטר לא היה אחרי המילה הנכונה או שזה בכוונה?
זה לא ממש משנה אבל כן זה היה בכוונה
אוף, למה אי אפשר להקליט אותנו?
השיר:
החרוזים זורמים, ומשעשעים ביותר!
אני מחפשת תוכן קצת אחר, כך שפחות התחברתי…
אין לי ספק שתאלץ להשאר מחוץ למועדון האומללים חסרי החרוזים… (כיף לך)
יוקי!
תודה על המחמאה יוקי, מקווה שזה באמת כך :)
אהבתי. מה דעתך לנסות לכתוב סיפור קצר?
דרך אגב סליחה על האיחור…
חשבתי שזה קצר אבל בכל מקרה אני אכתוב עוד סיפורים בהמשך ובדרך כלל אני לא כותב ארוכים
אהבתי, ההתחלה מממממש טובה ומעבירה רגש