חברות בסימן שאלה

לפעמים אני תוהה אם אתן זוכרות את הימים מהגן
כמה כיף היה להתגלש במגלשה, לשחק משפחה, לבנות טירה, כמה כיף היה לנו באותה אווירה
כמה אהבנו תמיד לחפש הרפתקאה
אתן זוכרות את זה? חברות בסימן שאלה?

ואז אני נזכרת כשגדלנו טיפה, עלינו ליסודי למגרש של הגדולים, למקום שבו ישבנו ושיחקנו ודיברנו וריכלנו וגדלנו בין שנייה לשנייה
עד שהגיע היום שהכל השתנה
שבגלל טעות אחת של יום, התרחקתן לחצי שנה
לא לא, לא אחת מהשנייה, התרחקתן ממני, כי טעיתי, אבל בחיים לא אמרתן מה עשיתי, וישבתי לבדי ובכיתי
אתן זוכרות את כל זה? חברות בסימן שאלה?

ואז הגיעה השנה האחרונה, אמרתי זהו, עכשיו הכל יחזור לכשהיה
נחזור להיות כמו שהיינו אחת עם השנייה
בלי לדאוג, בלי לחשוש, בלי לשנוא, רק לאהוב
בלי להצטרך להתחיל ולחשוב, רק לאהוב, באמת לאהוב
מסתבר שטעיתי, חשבתי שיהיה לנו טוב, אבל זה לא היה זה, לא כמו שהיה
אתן זוכרות גם את זה? חברות בסימן שאלה?

ובחטיבה? כשכל אחת הלכה לכיתה משלה? שתיים פה, שתיים שם, שלוש זה כבר ברכה, אבל הייתה הילדה האחת, הבודדה, שלא מצאה את מקומה בחברה, שהלכה לכיתה רגילה, לבדה, וכמה שהיא בכתה, אתן לא יודעות אפילו כמה היא בכתה
ואתן במקום לעזור בחרתן לעזוב, לא חשבתן אפילו כי לכן היה טוב, אתן נהניתן מה היה לכן רע? חשבתם בכלל על הילדה הזאת הבודדה? שנשארה לבדה?
אני?
חשבתן עליי?
אתן זוכרות את זה? חברות בסימן שאלה?

אני לא יודעת מה איתכן היום, אבל אני גדלתי
אני הכרתי חברים, התבגרתי, חשבתן שהתחרפנתי? לא נראה לי, אולי אלו אתן, הבנות שאהבתי
לי יש את החברים שלי, שאני כל כך מעריכה, שאני כל יום מתעוררת עם חיוך, אני שמחה, יש לי אותו, ואותם ואת הזאת ואותה ואת ההוא ואת אלו שעשו אותי גאה, אני מאושרת, חברות בסימן שאלה, אתן יודעות בכלל אושר מהו? אם לא אני מאחלת לכן ללמוד את הנושא, כי זה יכול להציל חיים, חברות בסימן שאלה.