זרקתי את הלב שלו

ממש לא, זה שיר על אהבה ואכזבה, וגם על פגיעה.
התת מודע שלנו פועל בדרכים נסתרות.
אני אישית אוהבת כל מה שאת מעלה, גם אם קצת פסיכי לטעמך

ממש לא פסיכי. שיר עם המון רגש. ביטאת פה בעצם אהבה של צד אחד, בעוד הצד השני רוצה להיפרד למרות האהבה. שיר מקסים ועצוב

שמעי שיר מדהים בעיניי!!!
אפילו לא יודע להסביר ממש למה… אני מרגיש שהבחורה עשתה משהו שמונע "מכוח חיצוני", ובסוף מתחרטת על זה…
באמת אחד השירים החזקים שקראתי!!!
אין לי מילים… ציון 5+++

לב החיים- תודה רבה! אני שמחה שאת אוהבת את הקטעים שלי.
למען האמת השיר לא מדובר עליי(למזלי) אבל אני חושבת שהבחורה בשיר יותר פגועה ומאוכזבת מעצמה מאשר מהבחור והיא פשוט לא הצליחה לרסן את הכעס(אולי מאנשים אחרים) שהפך את נשמתה לשחורה.
סול- תודה רבה, שמחה שאת אוהבת♥
אביר(נייט)- תודה רבה(:! זו ממש מחמאה ענקית עבורי.

היי אורורה, הגבתי לך על התגובה בשיר שלי. אשמח אם תגיבי בחזרה, חשוב לי לדעת מה את חושבת.

כתיבה נהדרת, באמת!!!!

אבל גרם לי קצת גיחוך, שבשיר כזה כואב ומביע, לקחת מטאפורות מעולם של סרטים מצויירים של וולט דיסני.

לקחת את הלב שלו וזרקת אותיו לים????
הלב שלו פעם מבעד לגוף שלו????

כיווצת את הלב שלו במו ידייך, די נשמע לי כמו מלכה השחורה שהיה לה את הלב של ה'צייד' באיזה כספת.
אולי גם זרקת אותו לכביש, עבר עליו ונהפך להיות דק כמו נייר, ואחרי שנייה או שניים הוא חזר לצורתו המקורית, לאחר שהוא "גירד" את עצמו מהכביש עם שפכטל עם יד אחת מעוכה????

אז קראתי את זה כמה פעמים, וכך הצטייר לי בדמיון, סיפור עם הבעה של כאב, אך עם ביטוי של פפפפפפפאנג. :)

חחח מלי, חוש ההומור השנון שלך(שנמצא גם בשירייך) קורע אותי.
את האמת אני מבינה מה את אומרת, אבל אני רואה בזה יופי, לא גיחוך.
בשירים מעין אלו דברים שנשמעים לך מטופשים/לא רלוונטיים בעליל, הם בעצם מטאפורה למשהו עמוק יותר. כך כשהבחורה אומרת שהיא "זרקה את ליבו", אין הכוונה שהיא אכן עקרה את ליבו מהחזה(סליחה על התמונה הגועלית) וזרקה אותו לים. זוהי מטפורה לכאב שלה. תחשבי על זה.

וואי, ממש עצוב.
ממש לא פסיכי. לדעתי שיר מאוד יפה. אהבה חד צדדית ובסופו של דבר כשהיא מאבדת אותו היא מצטערת.
אני מאוד אהבתי. את כותבת מדהים.
ודרך אגב, אני תיקנתי את הסיפור שלי כמו שאמרת. תוכלי לקרוא?

אורי!(דמייני לבבות בשלל צבעים משום שתזדקקי להן)
מקווה שתקחי את דברי בערבון מוגבל!
האמת שהשיר היה מעט מאכזב, כלומר כל מה שהיה היה בו זה סיפור שסופר עם הרבה מילים יפות אך בלי הדר תיאוריו של הסיפור שבעיני הכרחים.
ואין רע בארוך אבל ארוך שאין בו סדר…
טוב אני סתם מעליבה ואת האמת שכל שרציתי הייתה לתת לך אהבה וגם מחמאה רק קרה מצב שהכל השתבש לי(סליחה)
יוקי

היי(:
אז ככה. יש כאן משהו. זה בא בעיקר במוטיבים החוזרים. במבט – עיניי הפליאה. פריקת היגון. האטמוספרה שמשתנה. אבל גם היה משהו מאוד כבר ולא נושם בקטע הזה. כאילו הוא מעין אילתור מכתבי ושלא הצלחת באמת לשים את כל העול אלא רקחלקים ממנו. ולכן השכבות על גבי שכבות קרועות וצריך כל פעם למצוא קו אחר לעקוב אחריו. אני הרגשתי כאב מסויים ואמיתי מאוד אבל זה היה קשה להתמודד עם הקטע הזה. הוא לא ממוצא בצורה הטובה ביותר שלו. אני חושבת שאולי נגעת בנושא מאוד אישי שקשה להסתכל עליו לגמרי מעיניים ענייניות של אומנות וכאב, ואת מרגישה בלבול בנוגע אליו, וזה השתקף בקטע. בסופו של דבר אני לא מאוכזבת. כי היה פה משהו אורגינלי חזק. אבל… זה גם לא קטע טוב, בעיניי פשוט גלום פו פוטנציאל גדול. (אגב, שיר האבן שלי שאהבת- זה שיר שבעיניי סובל בדיוק ממה שהשיר שלך. וכמו כן, את שיר האבן אהבת מאוד. זה מעניין. עם הזמן לומדים להסתכל בעיניים אחורת. פשוט… כשקראתי אותו שוב הבנתי שרק בניתוח שלי אפשר לראות מה שרציתי ואחרת הוא יכל להשמע די תוקפני. זה עניין של ממש להצליח לבטא את הבפנים לבחוץ בצורה כזו שמישהו שהוא לא אתה יקרא את שפת הסימנים הזו. ממש כמו שפה. המשיכי להשתפר!)
אוהבת <3

רוזי- תודה רבה, אני שמחה לשמוע שאהבת. אמצא זמן לקרוא ולהגיב לך בקרוב(:
–
יוקי!- את צודקת לגבי הסדר, זה שיר קצת מבולגן. וזה לא פעם ראשונה שזה קורה לי בשירים. אנסה להשתפר בזה בפעם הבאה. ולגבי התיאורים, את צודקת ואני מבינה שזה חסר אבל אני חושבת שבשיר הזה לתיאורים יש פחות מקום.
ושתדעי שממש לא נעלבתי! אני שמחה שאת מביעה את דעתך הכנה, זה מאוד חשוב לי. הרי מה יעזור לי אם כולם יגידו לי תמיד "איזה יופי!" וידרגו חמש? אני לא אשתפר בכלום. לכן תודה רבה על הביקורת והכנות, מעריכה את זה מאוד♥♥

דרך אגב, ניסיתי לכתוב לך קטע♥ אבל זה הלך לכיוונים שלא ציפיתי להם ובסוף יצא סיפור שונה לגמרי ממה שרציתי… לכן אנסה לכתוב קטע חדש ואולי אעלה בקרוב(:♥
–
אוליב- וואו. זה כאילו קראת את המחשבות שלי. כל מילה שנכתבה פה על ידיך היא אמת מוחלטת. אני חושבת לגמרי כמוך, הרגשתי שהשיר יצא לי כל כך טעון רגשית שזה טוב, אבל מצד שני באמת הרגשתי פוטנציאל גדול שלא ידעתי איך לממש אותו(מה לעשות, אני כותבת מתחילה בשירים.) אין לי מה להוסיף. אני פשוט מזדהה עם כל מה שאמרת. (ואגב, ממש שמחה שאת מגיבה לי. פעם ראשונה!)
ולגבי השיר עם האבן, עכשיו כשאני חושבת על זה אני חושבת שאת צודקת. לא חשבתי על זה לפני זה. אבל הוא שיר יפה וחזק אחרי הכול, ואני לא חוזרת בי בזה שאמרתי שממש אהבתי אותו, כי זה עדיין כך.
♥ חזרה, ומצפה לקטע הבא שלך!!

זה לא פסיכי זה מהמם רק שאני לא חושבת שזה שיר. לדעתי תוותרי על השורות הקצרות ותכתבי את זה במבנה של סיפור ואז זה יהיה מושלם♥
+5 כתיבה מעניינת ביותר.
אגב אשמח אם תגיבי על הסיפור שלי למרות שהוא 14 דקות חח
שבת שלום♥

אורורה (זוהר קוטבי הלוא כן?)
ואת כותבת בצורה שאני כל כך אוהבת.כל כך טעונה,כאילו הכתיבה היא כלי לפירוק נפשי.לא יודעת איך לא הייתי בקיר שלך לפני זה!