זמן

את המחוגים ניסיתי לקשור,
אך העלים המשיכו לנשור.
הרי מים לא ניתן לתפוס,
כרגיל הכל המשיך לרפוס.
בלתי מורגש אך דיי כבד,
כך נראה וכך הזמן עובד.
רצתי דרך יער אירועים,
כולנו ביקום אליו כנועים.
מאחורי הזמן עצים כרת,
כל בול רק זיכרון נחרט.
הזמן חותך, הזמן מהיר,
חסר רחמים ודיי יהיר.
רץ ולעצור לא מרבה,
משאיר מאחור הרבה.
תקוות וחלומות שלנו,
נמחקו כשהכאיבו לנו.
כמו ארמונות חול הופלו,
וגרגירים בשעון הזה נפלו.
רק החטא נשאר איתנו,
על הממיר המהיר שלנו.