זיכרון

זוכר את הרגע שאמרת שאתה אוהב אותי?
זוכרים את הרגע שלא הפסקתם לקלל אותי,להאשים ולעזוב?
את ההורים שבלילה רבים?
ואת הרגשות שכל פעם חוזרים?

כן.. אני זוכרת אבל יותר מכל
הכאב הוא הכל ,במיוחד אצלי
אז הנה אני כאן מנסה להתגבר
לא שזה מצליח
אבל חייב לנסות

יש לי חברים חדשים יש לי חבורה מקסימה
יש לי חברה מושלמת
ידידים שעוזרים לי תמיד
ומשפחה שמנסה לעזור אחרי הכל
זה מצב אכן קשה
זה נמשך שנים
אבל אני יודעת שכשאני אתבגר אני יעשה הכל כדי שילדי לא יסבלו ככה

ואת כל מה שאני מסתירה כרגע אשתמש בזה כדי לדעת על הילדים שלי
כי אני רוצה חיים משפחה וחברים נורמליים
ומישהו נאמן שיעזור לי ויאהב אותי כמו שאני ולא יעזוב אותי
כמו כלבה ברחוב רטובה כי ירד גשם וכי אף אחד לא היה רחמים לעזור
אני לא אוהבת רחמים אבל דוגמה לאיך מרגישים כשמישהו עוזב אותך
ויותר מכל כשהוא היה חלק מהלב שלך…