זיגזג
לא יכול להוריד ממך את הידיים
אהובתי, יקירתי, אהובתי
לא לא לא לא
לא יכול להוריד ממך את הידיים
אהובתי, יקירתי, אהובתי
וכשאני יוצא בשעת ערב לשדה
והברושים מרכינים את ראשם, אותי מברכים
והרוח נעימה מפכה בפנים
כה קסומה נעימה ומרגישה נפלא
ואני אז יורד אל כרם הגפנים
ממשמש כל ענב וענב
משתוחח לי על האדמה הפורייה, העשירה
ואומר ומודה – תודה
קן הציפורים אותי מבלבל
כשהיונים עושים אהבהבים על אדן חלוני
ואני כמו תינוק מתלהב מתפעל
בנפנוף כנפיהן הצחורות
אהבתי אותה והיא, כן, יצאה לשדות
היא הלכה יחפה, והשמיים גשומים
ואני נותרתי מתחת למטרייה
וגשמי החורף הן לי דמעות
כשאני פורק את הסל
אחרי שביקרתי אצל בעל המכולת מארק שאגאל
טיפות ריחניים של לחם טרי אותי עוטף
ואני נרעד מתנובת הגבינות
כל לילה אנחנו אוהבים טיפה קצת יותר
היא אומרת לי את כל מה שחסר
ואני מוסיף עוד קמצוץ, עוד טיפין
ומשתוחח לנוכח כוח המילים
כשאני יורד למרתף לבדי בחשכה
והמנורה מהבהבת כי היא לא תוקנה, מה שנכון
אז אני יושב בפינה על שרפרף
מעשן ומרגיש כמו ילד נרדף
עירומים לבשנו את הבגדים
ויצאנו לשחק קצת בנדנדות, בגנים
והעיר הייתה שקטה, כה שקטה
וראיתי את פנייה מוארים
ועכשיו אני יושב בחדר הקטן
ורושם במחשב את המילים, מקליד
שעת הערב שוב מכסה את הרחוב בדמדומים
ואני נזכר לאט בריקוד המילים.
תגובות (4)
ואו אתה טוב!
:)
מסכימה עם התגובה שמעליי, חבל שאתה לא עושה סיפור ..
יהיה בסדר. תודה :)