זו הצלחה

אני נשכב לי על החוף, קשת בענן מעל לים.
שוכב בנחת על החול, חושב כמה הכול מושלם.

גשם חומצי מטפטף מסביבי על החיים.
הים מלא במי שפכים והקשת בצבעים שחורים.

גם אני לבוש שחורים כשאני יוצא אל הרחוב, לבוש צביעות בכול פגישה עם אנשים.
אני מחייך עת אני מכריז שאני מצטער שאיאלץ לדרוך עליך כדי להצליח בחיים.

אני מתקדם ומזהם, מעוות את העולם.
משחיר ומתקלקל, איתו הופך למזוהם.

ואין מאושר ממני, עת הכול סביבי קורס.
העיקר שאני מצליח, אז מה אם אני הורס?

אם תשאלו אותי, הכול סביבי קורס? כמה נפלא!
ניסיתי להצליח לא להרוס, לא אשמתי שהכול סביבי נבלע.

אמרתם שהמטרה מקדשת את האמצעיים.
ובכן, מטרתי היא לשרוד, להצליח בחיים.

אני אשרוד, אחיה טוב, אצליח ויהי מה!
לא אכפת לי שאתכם תיבלע האדמה.

ואני יודע שאני נצלן ולא אכפת לי שאני הורס.
העיקר שהצלחתי, אז מה אם העולם סביבי קורס?

אני שוכב לי על החוף עת העולם קורס לאבדון.
הקשת מעלי שחורה, זו הצלחה, לא כישלון.