זה לא מצחיק, אדוני?
זה לא מצחיק, אדוני?
איך שאתה, איך שאני,
מצליחים לטעות שוב,
באותו חלון הזדמנויות,
שלא ישוב?
זה לא מצחיק, אדוני?
איך שאתה, ואני,
מחייכים למרות, שבפנים הכל כואב?
וכשהדמעות שוב יורדות,
אנחנו רק מתחבאים בלילות,
כי הסודות הם החשובים יותר.
זה לא מצחיק, אדוני?
איך שאתה, איך שאני,
מועדים את דרכינו, בחיים?
לא מוצאים אחד את השני,
ולא מגלים דבר לאחרים?
זה לא מצחיק, אדוני?
כשאתה, כשאני,
נמות לבד, בביתנו הקודר?
אני עומד לצידך,
מגש ביד, כפפות בצד,
וכשליבנו יעצור, נמות ביחד,
אחד עשיר, אחד עני.
תגובות (4)
החרוזים כל כך זורמים, הכתיבה מעולה.
אהבתי גם את הכנות שיש בקטע, את המחשבות המסתתרות בין המילים.
יש לך כתיבה יפה!
מסכימה עם כל מילה.
זה באמת מצחיק. מאוד מצחיק.
משעשע את הצופים. האנשים.