זה כן משנה

אני חושבת שבמובן מסוים כולנו רוצים להיות שייכים למקום כלשהו גם כשזה סביבה שונה מאיתנו. זה לא משהו מוזר כל כך.
לפעמים הניסיון גורם לנו בסוף להבין איפה באמת נהיה שמחים.
זה יכול להיות גם בתוך משפחה. אם כמה שנאהב אותה, היא לא תמיד במקום המתאים לנו (נפשי, רגשי וכאלה).

קטע קצר אך מעניין. אפשר לקחת אותו לכל מיני מקומות.
כתיבה יפה, אהבתי.

נועה, שלום.

אני מאד מתחבר לתחושות שתיארת. אני מרגיש שבמשך זמן רב העדפתי לברוח, להתבודד, ולפעמים אפילו להעלם בגלל תחושות של חוסר שייכות וקושי להשתלב.

הרגשתי שאין אף-אחד שחושב כמוני או מרגיש כמוני.
ואני חושב שגם הרגשתי את ההיפך, כמו שתיארת.
שאני עדיין רוצה למצוא מישהו אחד כזה, שיראה אותי כמו שאני, ויקבל אותי כמו שאני.

לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת, אבל זה מה שגרמת לי להרגיש.