זה חוזר ונעלם- תם, אך לא נשלם…
הם הולכים כמו שהם באים,
הם מופיעים ונעלמים ברגעים ספורים.
הזמן חולף, וזה חוזר, ונעלם.
תם- אך לא נשלם.
בצעד הראשון מרגישים,
בצעד השני כבר פחות,
בצעד השלישי נעלבים,
בצעד הרביעי מתמוטטים באפיסת כוחות.
בצעד החמישי קמים,
בצעד השישי שוב נופלים,
בצעד השביעי שוב מתאוששים,
אבל בצעד השמיני זה נגמר, נעלמים.
הם באים והולכים, חוזרים ומקשים,
לכל אחד הם מביאים דברים שונים.
לאחד יופי, אושר, שמחה ואהבה,
לשני נשאר רק זבל, הרגשה נוראית ושנאה.
הם הולכים כמו שהם באים,
הם מופיעים ונעלמים ברגעים ספורים.
הזמן חולף, וזה חוזר, ונעלם.
תם- אך לא נשלם.
תגובות (13)
הממ… השיר הזכיר לי כמה אנשים, ז"א, קראתי וראיתי אותם מול הפרצוף שלי בו זמנית :)
ממש אהבתי את השיר, כמה שהוא גרם לי לבכות…
תמשיכי לכתוב!
<3
אליה\ן
את צוחקת? כי זה לא היה משהו..
ו…
הוא באמת גרם לך לבכות?
אהבתי *~*
את הולכת לכתוב על… רגע, נתתי לעצמי רעיון ואני לא אתן לך כי בא לי אותו! אני הולכת לכתוב! בייוש :)
לאאאא!! עכשיו אני שונאת אותך ואת הפופים של הפוף הוורוד שאוכל סושי!! הכל באשמתך!! [זה מה שקורה לבנאדם כשמשעמם לו]
תגלי לי *-*
האמ… :X
יותר מאוחר תראי. חע.
זה על דולפין. בחיים לא תנחשי.
אולי.. דולפין שעשה פוף וכולם צחקו עליו כי הוא מוזר ואז הוא התאהב בך והתחתנתם ונולדנו לכם שני דולפיני- אדם קטנים ומתוקים והדולפינים גם התחתנו עם חתולים ויצא להם דולפין- אדם- חתול חמוד? :O
אני אכחיש.
מתוך אמת.
זה יהיה מעניין.
לא הבתי. מה שכתבתי יקרה??? *0*
לא.
וואו, אהבתי! זה עמוק, ועצוב, ונכון. אופטימיות זה בולשיט ^^
עמוק, נכון וכנה.
לא הרבה כנים עם מה שהם חושבים על החיים או דברים מסויימים. וכמן בתגובה מעליי- אופטימיות זה בולשיט.
הזכרת לי משפט אופטימי להפליא *הסרקזם מכה שנית*
"כדור הארץ הוא בוודאי גיהינום של כוכב אחר."
-אלדוס האקסלי
איזו אופטימיות, הא?
בכל מקרה, מה שאני ראיתי במשפט ההוא אלו שני דברים. שניהם אופטימיים, האחד אופטימי באמת והשני אופטימי בסרקזם (שמצא דרך להסתנן לכך שוב).
1. כל דבר רע, שנראה לך שפסק, יבוא וישוב. נראה לך שהסבל שלך הוא הגדול ביותר, שהוא תם, אבל תמיד למחרת תגלה שהוא עוד לא הושלם לגמרי.
2. הטוב והרע הולכים וחוזרים. וגם כשנראה לך שכל הטוב נגמר, הוא לא. הוא פשוט עוד לא הושלם.
קל לזהות את האופטימי, נכון?
אישית אני אהבתי את השיר. יותר את המחשבה מאחוריו ואת המחשבה שהוא מביא, אבל גם הכתיבה הייתה טובה מאוד.
אני כלכך מתרגשת! פעם ראשונה שקיבלתי כאלו מחמאות *-*
והאמת שכתבתי את זה על הזמן ש… עזבו, זה היה מזמן…
הממ, מיכל יודעת פרט על זה אבל אני לא חושבת שהיא זוכרת… ואולי כן. =O
אבל לא משנה.
תודה לכם. ♥