זה אני?
חיפשתי אותך
ולא ידעתי
מאין תבואי.
חיפשתי אותך-
וראיתי מולי.
הבטתי בשקוף
בבלתי נראה
אולי זה עבר/
זה עתיד/
זה אני?
חיפשתי אותך
או
חיפשתי
את עצמי?
הרי תליתי
תמונות
ומילים
וסמלים.
כאילו יכווינו
לאיזו הדרך
ובעצם היית
כאן-
באלפי רסיסים.
מול "השלום"
(הגרשיים הם אמת)
של מארק שאגאל
מול הבחירה
(היא בעצם שקר)
של רוברט פרוסט,
בכית לבבואה
שחייכה לבואך
והוצאת!
את הרעל
ואת כל הבוץ.
סמלים של חיבור
ואת כה מפוזרת
דמעות של שקוף
על המראה הכסופה.
הזזת לצדדים
ועכשיו את נכנסת
נכנסת
עמוק
לתוך הבבואה.
תגובות (2)
מדהים! זרקת כל כך חד חץ , במיוחד בהתחלה, שהרגשתי שזו שלמות מהלכת ושיר שצריך ללמוד בספרות. אחר כך זה נהיה אישי יותר עם כל הדוגמאות, המראה הכסופה לא היה מובן לי, אבל הסוף לא היה מאכזב כמו שסופים יכולים להיות, הוא היה טוב מספיק.
תודה אהובה! בגלל זה הפרדתי בין הבתים באמת הרגשתי יותר מאוחדת עם הבית הראשון אבל הייתי חייבת להביא את האישי כי ככה אני מתמודדת. אני גם לא בטוחה שהבנתי את עצמי עד הסוף אבל באותו רגע הכסופה התייחס לצבע המראה. זו מראה שתליתי עליה תמונות ומילים וסמלים בשביל להזכיר לעצמי אמונות כשאני מסתכלת.לא באמת עוזר כפי שניתן להיווכח מהשיר חח