ורק אחת שלא איתנו בחיים

בדיוק מהסיבה הזאת לא סיפרתי לו.
ידעתי שהוא יקום ויעזוב,
והוא לא יהיה יותר מקליפת זומבי ריקה.
ידעתי שהוא יילך לחדרו, ויבכה לכרית בשקט.
ידעתי שהילד שבור לרסיסים,
ושאין לו עוד טעם בחיים.
ידעתי שהילד הקט זועק בלילות,
מתחנן לעזרה, ובוכה עוד ועוד.
עד עמקי נשמתו, הוא מלא בצער ואבל,
והוא כבר גדול, ועדיין עצוב בשקט.
וכמובן שגם ידעתי שיש רק אחת.
רק אחת שכבר לא בחיים,
רק אחת שתרפא את כל הפצועים.
רק אחת שהוא אוהב,
ורק אחת שלה דואג,
ורק אחת שלא איתנו בחיים.