וזה כל פעם מרגיש לי
וזה כל פעם מרגיש לי,
שנייה מהסוף.
כאילו עוד שנייה הכל הסתדר,
ויהיה טוב.
אולי.
והכל לא פתור,
והכל מסובך,
יש הרבה צעקות,
ונראה לי שאי אפשר ליפול יותר,
כל כך.
אבל כל פעם אני טועה,
והנפילה חזקה וכואבת,
וכולם תמיד אומרים לי,
שיש דרך אחרת,
טובה יותר.
אבל אני עדיין חושבת,
כל פעם מחדש,
שעוד מעט אתחיל לעלות,
לפסגות הגבוהות,
ואתחיל ליהנות.
תגובות (4)
כן.. החרוזים לא מסודרים וזה קצת הפריע לי.. בכל אופן זה ממש יפה!!
כן, אני יודעת שהחרוזים לא משהו בכלל
חח לא נורא, הכתיבה עצמה ממש יפה, אהבתי מאוד. אשרייך =]
תודה המון, זה ממש נחמד שאת מגיבה הרבה:)