והזמן עוצר לכת

לשבת פה בחדר הקטן,
לשמוע את כל הרעש והבלאגן,
אבל לא באמת להיות מחוברים
לכל הדברים שבחוץ קורים.

הזמן עוצר מלכת בחמ"ל.
הזמן נשאר תקוע אתמול.
ואין עוד הרוגים היום,
ואין היתקלויות,
כשהזמן עוצר מלכת בלילות.

לשבת בחמ"ל עם כמה חברות.
לשיר קצת שירים ולזרוק בדיחות.
לא מרגישים שבחוץ מלחמה,
עד שמקבלים דיווח חדירה.

הזמן עוצר מלכת בחמ"ל.
הזמן נשאר תקוע אתמול.
ואין עוד הרוגים היום,
ואין היתקלויות,
כשהזמן עוצר מלכת בלילות.

יוצאים מהמשמרת די שמחים.
הלילה עבר חלק,
את הרגיעה כבר מרגישים.
את החדשות פותחים ומסתכלים,
ובעצם מבינים..

שהזמן עוצר מלכת בחמ"ל.
ולא באמת יודעים את מה שקורה בכלל.
והיו הרוגים, והיו פצועים..
ופשוט לא שמנו לב..
שמתו לנו כל כך הרבה ילדים.

ואז ברגע הכל מתפוצץ.
הכל מתנפץ לאלפי רסיסים.
וכל מה שחושבים זה "אוי אלוהים!"
מלחמה זה לא משחק ילדים,
אבל בו ילדים משחקים.

והזמן עוצר מלכת בחמ"ל.
האירוע לא חוזל"ש, שום דבר לא נגמר.
חושבים על המשפחה,
וחושבים על החברים ותוהים..
איך התנהלו מבצעים קודמים.
איך לא שמנו לב לסימנים המקדימים.
ומה לעזאזל עושים
כשהזמן עוצר מלכת בחמ"ל, ונתקעים
באמצע אירוע חניבעל.