ואני מדמיין

מול הקיר המוכר
אותם חלומות רודפים
אותה התעוררות
וההחלפה היא נושנה

ואני מדמיין
יום מעורפל, רחוק
בו הצללים הם דמות אחת
והיא אומרת להתראות
לא נשברת

מול מרחקים
אותם דרכים מהלך
אותו כוח ער
והחום נוטף מעולמי

ואני מדמיין
יום עיוור, רגיל
בו אני לא זוכר אותי
ואני רק חי על הרוחות
ושוכח מי המניף

והכל נשבר לפתע
אני שוכב בחושך ומביט
מי הוא האדם אשר מזכיר לי?
אין לי תשובה

אני כנראה דמיינתי.