וִדּוּי

אלי משעלי 19/02/2016 641 צפיות אין תגובות

סִּמַרְתִּי מַחְשְׁבוֹתַי
שֶׁתִּהְיֶינָה דַּקּוֹת אַךְ נְכוֹנוֹת.
נִתַּבְתִּי אַשְׁלָיוֹתַי לְאַפְסִיּוֹת
כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹלִיכוּנִי שׁוֹלָל.

קִמַּצְתִּי שְׁאִיפוֹתַי
אִגְרַפְתִּי אוֹתָן בִּגְּבוּלוֹת.
צָרַמְתִּי נְעִימוֹתַי הַגְּבוֹהוֹת
כְּדֵי שֶׁתִלְמַדְנָה תָּו וּצְלִיל.

וּבִצְנִיעוּת פֵּאַרְתִּי שְׁעוֹתַי
בָּאֲדִיבוֹת צְרוּפָה דְּבִיקָה.
רָכַשְׁתִּי כָּבוֹד לְעֶקְרוֹנוֹתַי
וְנִצְחִיּוֹת לִנְכָסַי.

לֹא כְּסוּמָא הִתְהַלַּכְתִּי
לֹא חִיגְרוּנִי רַגְלַי לְמִּכְשׁוֹל.
אַךְ יָדַעְתִּי כִּי עָלַי לִתְחוֹם
צְפוּנוֹת נְשִׁימוֹתַי.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך