התקווה שבסערה

מסתכלת על העולם
הוא כל כך יפה
כל כך שליו
למה רק בתוכי יש סערה?
למה אני לא הבחוץ
עומד, לא זז. שקט ורגוע
השמש שזורחת
העלים שמתנפנפים בקלילות
היום כל כך יפה
אבל בתוכי אני מתפוצצת
אני לא יודעת לאן אפנה
אבל אז אני נזכרת שכבר הייתי פה
בסערה הזאת
אלפי פעמים
ובסופו של דבר יצאתי ממנה
והגעתי למקום טוב יותר