התבגרות / ש.ד.
לִבִּי נִּקְלָה כִּרְקִיקִים עַל אִלְפַּס,
נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי מִתְעַלֶּפֶת.
וּבְלִי לְהַאִיט, אֶל הָאוֹפֶק נֶחְפָּז,
וְשֶׁמֶשׁ יַלְדוּת מִתִחַלֶפֶת.
|
יֶרַח-בַּחְרותּ לֹא מֵאִיר בְּפָנַי,
לִבִּי נָמֵס מִקוּמְצוֹ שֶׁל החוֹמץ.
נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי מפוּחדת, אוּלַי,
תִּבְרַח וְאיתה גַּם האוֹמץ.
|
הלְוואי,
ויָצִיץ המַזָּל מִבֵּין הֶעָבִים,
אֶרְאֶה וְאַבִּיט: מָשׁ הַחוֹשֶׁךְ,
נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי אַז תִּגְמַע הֵאָוויר,
לִבִּי אַט יַשִּׂיג אֶת הַדּוֹפֵק…
תמוז ה'תשס"ח
כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לשכפל בכל דרך ואופן :)
תגובות (3)
וואו.מהרגע הראשון שראיתי שזה עם ניקוד ומשלב גבוה…הייתי חייבת להיכנס ולקרוא.
אתה כותב ממש ממש יפה,ורואים שאתה מוכשר.
נ.ב כל הכבוד!זו הפעם הראשונה שאני קוראת שיר מהסגנון הזה באתר…
מסכימה עם לילוש – וואו!
אהבתי מאוד את הייחוד של השיר, אני באמת לא חושבת שזה בנמצא היום….
אשמח לקרוא עוד שירים וקטעים שלך:)
תודה על התגובות החמות! אפרסם עוד כמה…